“החשש שלנו הוא שניזרק גם מרוסיה”

הישראלי היה אחד הפלפל מגידולי היצוא הבולטים של ישראל והוביל במשך שנים באיכותוא הייכה הייכה אז מה צריכים לעשות המגדלים הישראליים כדי להחזיר את הפלפל הישראלי לימי זוהרו?

אחד מארבעת הגידולים החקלאים הגדולים בישראל הוא הפלפל, ואיכותו הפכה אותו לאחד מגידולי היצולי היצולי הצצל ם 2014-1999 היו “תור הזהב” של הפלפל, ובמהלך תקופה זו הייתה ישראל היצואנית הגדולה ביותר במדינות האיחודי .
במשך שנים רבות נהנה הפלפל הישראלי מיתרון של איכות על פני הפלפל הספרדי המתחרה.
בעבר נמכר לחו”ל באמצעות חברת אגרסקו הפלפל הישראלי בשלושה צבעי הרמזור : אדום, ירוק וצהוב או כתום, דבר שבהחלט סייע לגוון את הצבעים של סלט הירקות , שלא לדבר הערך התזונתי: ופירות בחמישה אכילת ירקות צבעים מדי יום חיונית להגנה על הגוף
ולשמירה על בריאותו . ואולם הצבע השולט של הפלפל בדוכני הירקות בסופרמרקטים ובשווקים ברחבי ישראל הוא בעיקר האדום .
נתוני המשתלות בישראל אף מחזקים מגמה זו.כך למשל, מנתוני משתלות “שורשים” לשנת 2019 עולה כי התפלגות שתילי הפלפל בערבה התיכונה החלקה ל 75- אחוז פלפל אדום, 13 אחוז – פלפל צהוב, 9 אחוז – פלפל צהוב, 2 אחוז – בהיר, ואחוז אחד בלבד צבע אחר. לפלפל יש ערכים תזונתיים גבוהים והם בהחלט תורמים רבות לבריאות של מי שאוכלים אותם בתדירות גבוי זאת הודות לכך שהם מכילים ויטמינים חשובים כמו ויטמין C וויטמין A, מינרלים ונוגדי חמצון) אנטי-אוקסידנטיים (חשובים, המסייעים להגן על גופנו מפני הזדקנות מוקדמת ומחלות.
עם נתונים בריאותיים מרשימים כאלה מגדלי הפלפלים, מועצת הצמחים או גורמים נוספים היו צריכים לקדם כבר מזמן קמפיינים פרסומיים נרחבים לעידוד אכילת הפלפל.
זאת בדומה לקמפיין המוצלחה וננה ו ה וננה ונה, בו כיכב הפלפל האדום עם כל יתרונותיו הבריאותיים, הייתה דווקא “סופר פארם”, שהציגה פלפל אדום עסיסי והציעה ללקוחותיה לקנות תוספי מזון בריאותיים – במקום לאכול פלפל אדום מדי יום. אחד האנשים המזוהים ביותר עם הצלחת הפלפל הישראלי הוא יוני אלקינד , מהפקולטה לחקלאות ברחובות שטיפח את זן הפלפל ה”אגדי” – זן הקנון) Cannon (-. זן פלפל אדום, שרבים מהחקלאים עדיין מכירים אותו כזן 7158 הזן שפיתח יוני אלקינד לפני כ 18 שנה שינה את תנאי השוק בשל היבול הרב שנתן -. דבר שהגדיל את רווחיות המגדלים
.. עד לכניסתו של הקנון) Cannon (שלטו בארץ זנים הולנדיים שדרשו עבודת כפיים רבה את הזנים ההולנדים היה צריך לעצב , ואילו הקנון גדל מלכתחילה בפיצול במקום הנכון בעיית המחסור בידיים עובדות בחקלאות הייתה אקוטית גם אז, ולכן העדיפו החקלאים זן
הזקוק למעט ידיים עבודות.כתוצאה מהגדלת ייבוא הפלפלים לאיחוד האירופי וכתוצאה מהגדלת היבולים בישראל חלה , כאמור, עלייה משמעותית בכמות של הפלפלים המיוצרים בישראל, ייצוא הפלפלים וכך הפך לאפיק השיווק העיקרי עבור חלק מאזורי
גידולו. המפנה החל בשנת 2014, שבמהלכה לראשונה הפלפל הספרדי – שעד אז נחשב לנחות יותר – פדה מחיר גבוה יותר מהפלפל הישראל.
“פועלים לאתר שווקי יצוא חדשים במזרח” בשנים 2014-2013 הצטמצם חלקה היחסי של ישראל בייצוא יאירופה לכדי ו 2014 י “היקפי גידול הפלפל הם כ 22- אלף דונם – בערבה שם מגדלים מחציתם
כיום כ 11- אלף דונם. האזור השני בחשיבותו בגידול הפלפל הוא בקעת הירדן, כשיש מגדלי פלפל גם בחוף כרמל, בשדות נגב וביישובי חבל אשכול”, אומר אלי אהרון, מנהל האגף המקצועי בארגון מגדלי הירקות.
לאילו מדינות בעולם מיוצא הפלפל הישראלי?
״השוק העיקרי כיום עבור הפלפל הישראלי הוא השוק הרוסי. לצערנו, אנחנו כמעט לא מייצאים כיום למערב אירופה, שהיה בעבר השוק העיקרי שלנו. בכל זאת, אנחנו מצליחים לייצא פלפל אורגני למערב אירופה. יש ייצוא קטן לאנגליה, לארצות הברית וגם למזרח
אירופה״.
יש לארגון מגדלי הירקות תוכניות פיתוח לגידול?
“בהחלט. הכנו תוכנית לאיתור שווקים חדשים, כי אסור לנו להסתמך רק על השוק הרוסי שהוא שוק לא פשוט . לא נכון להסתמך רק על שוק אחד. השוק הרוסי הוא גם שוק, שבו לעתים יש בעיות של מוסר תשלומים וזהו גם שוק של מחירים נמוכים . למרבה הצער, השוק הרוסי הוא כיום שוק הייצוא המרכזי שלנו, אבל אני מאמין ומקווה שנוכל לשנות את המצב. אנחנו פועלים לאתר שווקי יצוא חדשים במזרח, Germania: סינגפור והונג קונג.על מנת לפתח שווקים חדשים דרושים תקציבים, ואני מתכוון לרתום לנושא חשוב זה את שר
החקלאות החדש שייבחר “.

מה עוד בכוונתכם לעשות על מנת לפתח את השוק המקומי ובכלל?
״יש לנו הידברות עם רשתות השיווק הגדולות בישראל במטרה ליצור יחסי שיתוף פעולה.
רשתות השיווק הן חוליה חשובה בשרשרת האספקה של מגדלי הירקות , נפגשים עם נציגיהן ואנחנו כי חשוב לנו ליצור ווה אני בטוח שבסופו של דבר ההידברות תסייע להגדלת הרווחיות של החקלאים.
אנחנו מנסים באמצעות ההידברות עם רשתות השיווק גם להקטין ככל האפשר את ייבוא ​​התוצרת החקלאית לישראל. אני גם שמח לציין שיש לנו ערוץ פתוח למשרד הביטחון שעוזר לנו מאוד״.
איך משרד הביטחון קשור לתחום החקלאות?
“צה”ל הוא צרכן גדול של ירקות, והקשר שנוצר מסייע לנו רבות לפנות עודפים של גידולים רבים , שקרה לנו ה כפי לאחרונה מגלה הרכש בצה”ל הבנה לצרכי המגדלים ויש להם יכולת לנווט את צריכתם.יוסי קובני, מנהל הרכש במשרד הביטחון, מאוד מפרגן לנו, וקשר זה מאוד חשוב לענף הירקות״.
האם יש לפלפל גם שולחן מגדלים?
״זו באמת אחת המשימות החשובות שאנחנו מתכוונים לטפל בה. שולחן מגדלים חשוב מאוד להצלחת הענף, והוא יוקם בקרוב מאוד״.
“חייבים להגיע עם פלפל אורגני בהדברה ביולוגית” בני גמליאל, לשעבר מדריך שה”מ) שירותי הדרכת מקצוע (, נחשב לאבי ענף הפלפל בישראל במיוחד בתפקיד ממ”ר ראשי של ענף הפלפל גמליאל :. “באותה תקופה עבדו בערבה בשיטות פרימיטיביות יחסית בשדה פתוח , וכך החל להתפתח פרויקט הפלפל ביקשתי תקציב לנסוע להולנד כדי ללמוד על הפלפל , ושם ראיתי שמגדלים פלפל במבנים מסודרים של חממות גבוהות מזכוכית עם זנים שכל פלפל דמה לאחיו -. ללא עיוותים או שונות,
. ובעיקר זן מזורקה שבה את לבי”
כשחזר גמליאל לארץ, הוא החל לקדם את ענף הפלפל בישראל יחד עם חברת אגרסקו ועם צבי אלון , כיום מנכ”ל מועצת הצמחים בישראל.
גמליאל: “לקחנו חמישה משקים וביקשנו מכל אחד מבעליהם לגדל בדונם אחד או בשניים פלפלים מזן מזורקה , וכך אושר לי באוגוסט 1993 תקציב לפרויקט, כולל טיסה להולנד יחד עם המגדלים שהשתתפו בפרויקט: עזרה רבינס מצופר, ראובן עובדיה מפארן, דורון רזניק מנתיב הגדוד וזאב ליכטמן מעין הבשור מי שהצטרף אלינו להולנד היה אלי דהרי , שהיה מדריך חקלאי, ושמשון עומר, שהיה מדריך בבקעה משרד החקלאות הבטיח לממן חלקית את הפרויקט -… 6875 שקלים לדונם עבור כל מי שיצטרף לפרויקט כך הצטרפו מגדלים נוספים מושב פארן הוא המושב הדרומי בישראל והוא מזוהה היום יותר מכל יישוב אחר עם גידול הפלפל . בפארן פגשנו את אלירן וורביציק, 43, אודי בר, ​​43, ועומר מורגן, 37, שלושה יזמים צעירים שכל אחד הוא מנה
כמה מגדלים נוספים בפארן. אלירן :. “אנחנו אחראים על כל הלוגיסטיקה של הפלפל עד לנמל אשדוד , ואנחנו גם מאוד מעורים בשיווק הפלפל ובעיקר ברוסיה לשם מיוצאים רוב הפלפלים שלנו ”
? הייתה עונת הפלפל איך עבורכם
“העונה הייתה עונה קשה בגלל המחירים וגם בגלל שער הדולר וגם בגלל בעיות איכות ביקרנו ברוסיה כדי לבדוק במה אנחנו יכולים להשתפר ומה אנחנו צריכים לעשות .
כדי להגדיל ועו
אלירן:” הרוסים דורשים מאיתנו תוצרת באיכות גבוהה יותר כי ברוסיה יש לנו כבר מתחרים מסין , מאיראן וממרוקו והדרישות של הקניינים הרוסים בנושא איכות איכות הולכת וגדלה . הקניינים מרוסיה מגיעים לערבה כדי לראות את איכות התוצרת״. אודי בר: “רוסיה היא שוק של מחיר ולכן קשה לנו להתמודד עם המגדלים האיראנים והסינים, מכיוון שהתשומה העיקרית בגידול היא כח האדם ואצלם עלות העסקת עובדים הרבה הרבה יותר זולה ” . : ומר:. “עד לשנת 2014 היינו מאוד חזקים במערב אירופה, לאט בעטו אותנו ולאט כיום השוק העיקרי שלנו הוא רוסיה, אך אנחנו מאוד חוששים שיקרה לנו ברוסיה מה שקרה לנו באירופה. אנחנו לא מתקרבנים ולא מבקשים שהמדינה תעזור, לפחות שלא תפריע”.
איפה המדינה מפריעה לכם?
מורגן: “משרד החקלאות הכניס לאחרונה רה-ארגון בכל הנוגע להקצאת כוח אדם, לי שישה עודה וקיצצו אנחנו מבינים שהמדינה רוצה לייבא תוצרת חקלאית ולעודד תחרות, אז לפחות שיגבו מכס וייקחו בחשבון את עלות כח העבודה שאצלנו היא הרבה יותר יקרה מעלות העבודה בטורקיה , ירדן או עזה. מדוע לא מסמנים את התוצרת המיובאת? שיתנו לאזרח הישראלי להחליט אם הוא מעדיף תוצרת ישראלית או תוצרת מיובאת .אודי ״כל נושא כוח האדם מלבד היותו יקר הוא
גם מאוד בירוקרטי. זה נושא שמצריך ממני התעסקות עם שלושה משרדים ממשלתיים :. משרד החקלאות שמקצה את כמות העובדים, משרד הפנים – רשות ההגירה שנותנת לה את האישור ולה אני משלם את האגרה , ומשרד הרווחה והרווחה האחראי על הפיקוח ועל התנאים של העובדים ” ליאור קושניר, מנכ”ל זרעים גדרה / סינג’נטה, חברת הזרעים המובילה והבולטת ביותר במשך כ 20- שנים בערבה שפיתחה ומשווקת את הזן הפלפל קנון Cannon ((המו ביל בער בה: “שחיקת הרווחיות של מגדלי הפלפל בערבה היא הדבר הבולט ביותר בשנים האחרונות , היקפי גידול הפלפל בערבה בתהליך ירידה מתמשך שהחל בשנת 2014 אז גידלו פלפל על כ 18- אלף דונם, ואילו כיום מגדלים פלפל על כ 11- אלף דונם -.. ירידה של כ 40- אחוז”
איך זה משפיע עליכם ועל עתיד הפלפל בערבה?
״זרע ים גדרה-סינג ‘נטה ה יא אחת מהחברות הוותיקות והמובילות בענף זרעי הירקות בארץ ובעולם. אנחנו מוכרים גנטיקה איכותית ומתקדמת שנותנת מענה לצרכי שוק משתנים, לצד שירות אישי וידע מקצועי. הליווי האגרו-טכני הצמוד לכל אורך העונה, ביחד עם מערכות ‘גרופיט’, מסייעים לקודי הידע שאנו מספקים למגדלי הפלפל מסייע להם לקבל יבולים גבוהים ואיכותיים של פלפל.
בסופו של דבר, זרעים גדרה-סינג׳נטה היא חברה מסחרית, ואם תימשך המגמה של הקטנת היקפי גידול הפלפל בנשקםלכךבבה

מרחבי הארץ, והתוצאות המיטביות היו כבר בשנה הראשונה “לדברי גמליאל, המגדל דורון רזניק מנתיב הגדוד הקפיד על הטכנולוגיה שיובאה מהולנד לגידול הפלפלים , כולל גידול בחממות מיוחדות עם חימום ועיצוב הצמחים לכדי גבעול אחד ,” וכך במקום שנקבל 25 אחוז יבול ליצוא מהפלפל, קיבלנו 85 אחוז יבול לייבוא, והגענו בשנה הראשונה כבר ל 12- טון מהמגדלים – מהם 80-90 אחוז לייצוא.
בהמשך רציתי להתאים את הטכנולוגיות למצב הכלכלי בעקבות עליית מחירי הדלק ששימש לחימום , ולכן הבאתי זנים נוספים מחו”ל. חלק מהמגדלים המקומיים הכריזו עליי מלחמה, אבל מכיוון שלא היו אז זנים ישראליים לפלפלים מגדלים ישראלים כמו יוני אלקין נאלצו לפתח בעצמם זנים אחרים של פלפל . כך, למעשה, הפכתי את ענף הפלפל מגידול פשוט לגידול עם טכנולוגיה מתאימה ולביצוע עם תוצאות מעולות “.
מדוע ענף הפלפל הישראלי כבר לא שולט באירופה, אלא בעיקר ברוסיה?
“הספרדים שהשתמשו בזן למויו המואי
מה לדעתך צריך לעשות היום כדי לשמור על המעמד של הפלפל הישראלי באירופה?
“צריכים להכניס מוצרים חדשים שיהיו ייחודיים כי מעולם לא שלטנו בשוק הפלפלים באירופה , אלא הולנד וספרד, ואנחנו נהנינו בעיקר ממה שנופל מהשולחן. הייתה מספיק תוצרת חקלאית, וכעת חייבים לפתח מוצרים חדשים בפלפל וגם בגידולים אחרים שהערבה מומחית בהם . אם רוצים להיכנס לשוק רווי יחסית , חייבים להגיע עם פלפל אורגני בהדברה ביולוגית כמו:. פלפל סוויט בייט, שמשק אחד בערבה שמר בסוד את שיטת גידולו החלטתי בזמנו שאין סודות בחקלאות , ולכן פיתחתי טכנולוגיות שמתאימות לגידולו באזורים
. שונים ברחבי הארץ בהתחלה מגדלים לא רצו להתעסק איתו , אבל זה בעקבות גידולו נפתחו עבורם שווקים חדשים “.
כיצד אפשר לשמור על השוק הרוסי עבור הפלפלים מישראל?
“צריך להמשיך להיזהר ובמקביל לפתח עבור השוק הרוסי מוצרים אחרים ואריזות חדשות . כך למשל, בעקבות שיתוף הפעולה שלי עם אלי פליק, שעבד איתי בפיתוח שיטות לפיתוח אורך חיי המדף של הפלפל באמצעות שטיפת הפלפלים במשך 15 שניות במים חמים
בטמפרטורה של 45 מעלות, הצלחנו להכפיל פי 70-60 אחוז את הייצוא החקלאי של הפלפלים מישראל בין השנים 2013-1992. כך למעשה, הפך הפלפל למקור פרנסה עיקרי לחקלאים ביישובי הערבה. לאחר שמחירי הדלק עלו, פיתחנו שיטה מקומית המשלבת בין השיטה ההולנדית לגידול העגבניות , ולכך נוספה במהלך השנים הדברה משולבת – הפלפל הוא הגידול היחידי שיש בו כל הפתרונות להקטנת השימוש בחומרי הדברה “.
תנאים מאוד טובים לגידול הפלפלים בחוף הכרמל שי מזרחי, מנהל תחום הזרעים בחברת אדמה מכתשים ובן לחקלאים מחוף הכרמל, מסביר כי התנאים לגידול פלפלים מאוד טובים בשטחים החקלאיים בחוף הכרמל – בעיקר בשל הקרבה לחוף הים, למרות שיש אלטרנטיבה רווחית יותר של ענף הבננות שנחשב רווחי יותר עבור המגדלים בשטחים החקלאיים בחוף הכרמל. מזרחי: “גידול הפלפלים התחיל במקביל בחוף הכרמל ובערבה בשל מזג האוויר מזג האוויר בחוף הכרמל שאינו חם מדי בקיץ ואינו קר מדי בחורף בעבר, התחילו לגדל בשטחים החקלאיים בחוף הכרמל גידולים שונים, עד שהתחילו להתביית על הפלפל.”.

“קשה לשים את האצבע על הכוכב המוביל הבא”

יורם צביאלי, מדריך חקלאי וחוקר במו”פ ערבה, מספר כי למרות הירידה המתמשכת בהיקף הגידול עדיין מהווה הפלפל גידול מרכזי בערבה התיכונה לייצוא ולשוק המקומי בהיקף של כ 11- אלף דונם. לדבריו, הזנים האדומים של הפלפל מהווים כ 70- משטח אחוז
הגידול. הזן קנון) 7158 (, שכיכב בערבה במשך שנים כזן אדום מוביל, מאבד את ההגמוניה לטובת הזן 6106 העולה בתפוצתו) לפי נתוני משתלות חישתיל ושורשים קנון כ 38- אחוז ו 6106- כ 28- אחוז מהזנים האדומים (. זן אחר העולה בתפוצה הוא מיקה ) כ 6- אחוזים (.
בנוסף לזנים אלו מגדלים כ 13- זנים אדומים נוספים. עוגת הזנים הצהובים) כ 20- אחוז מכלל שטח הפלפל (נחלקת בעיקר בין הזנים ניל) זן חדש בעל פוטנציאל יבול ואיכות (והזנים הוותיקים דלוקס, יעל, דינמו , שיר והילה. זנים כתומים מהווים כעשרה אחוזים
משטח הפלפל בערבה כשהזן הוותיק זוהר עדיין מהווה את עיקר השטח. צביאלי: “במסגרת ניסויי הזנים הנערכים מדי שנה במו”פ ערבה נבחנים כעשרה זנים חדשים לקביעת פוטנציאל היבול ואיכות הפרי , ובכלל זה סימולציה לתנאי יצוא לקביעת חיי המדף של הזנים . בנוסף, נבדקת רגישותם של זנים לחטטים. חברות הזרעים בוחנות במערכותיהם זנים נוספים עם חיי צמח ומדף משופרים ונושאי עמידויות לווירוסים , נמטודות ולמחלת הקמחונית, וקשה לשים בשלב זה את האצבע על הכוכב המוביל הבא , ישנם מועמדים רבים”.